שחיקת הברך – אוסטיאו-ארטריטיס
אוסטיאו-ארטריטיס (OSTEOA-RTHRITIS) היא מחלה הפוגעת בחלק משמעותי של האוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 50. אוסטיאו-ארטריטיס היא הסיבה השכיחה ביותר להפרעה תפקודית וכאב בגיל המבוגר. בצילומי רנטגן נראה שינויים ניווניים אצל רוב האוכלוסייה מעל לגיל 65 (למרות שממצאים אלו יכולים להופיע ללא כאב כלל ומבלי שיהיו למטופל תסמינים). בערך 12% מהאוכלוסייה מעל לגיל 65 יסבלו מתסמינים כגון כאב, הגבלת תנועות ועיוותים כתוצאה מאוסטיאו-ארטריטיס.
אוסטיאו-ארטריטיס הוא מצב בו הסחוס המכסה את העצמות מתנוון, מאבד את תכולת המים שבו, ואט אט נעלם עד למצב בו קצות העצמות נוגעות האחת בשנייה. מסיבה זו לעתים קרובות אנו מכנים את המחלה כ"שחיקה של המפרק". "שחיקה" זו גורמת למפרק לאבד את התנועה החלקה והמתוזמנת שלו, ולהידקקות הסחוס עד לחשיפה של העצם מתחתיו. היעלמות זו של הסחוס עלולה לגרום לנפיחות, הגבלת תנועות, עיוות של המפרק ולכאב שהולך וגובר עם הזמן.
הסיבות להתפתחות של אוסטיאו-ארטריטיס אינן ברורות לחלוטין. כידוע הסחוס המפרקי נועד לעמוד בעומסים גבוהים לאורך שנים. בממצוע אדם מבוגר צועד כ 1-2 מיליון צעדים בשנה, כל צעד יעמיס את הסחוס המפרקי עם עליה משמעותית נוספת בזמן ריצה, קפיצות ובעליה וירידה במדרגות. לרוב הסחוס יעמוד בעומסים אלו וכל אורך ימי חיינו, אך בכל זאת קיימת קבוצה לא מבוטלת של אנשים אצלם הסחוס ישחק עם הזמן ללא סיבה הברורה לעין. נטייה גנטית ובעיות התפתחותיות של מפרק הירך בילדות אמנם יכולים להסביר את התופעה אצל חלק מהמטופלים אך אצל רבים לא נדע את הסיבה האמיתית ולכן התופעה מכונה אוסטיאו-ארטריטיס ראשונית.
לעומתם קיימת קבוצה לא מבוטלת של מטופלים הסובלים מאוסטיאו-ארטריטיס שניוניות, או כזו אשר יכולה להיגרם מבעיות אחרות במפרק. בעיות אלו כוללות מצב לאחר טראומה או שברים סביב המפרק – Post Traumatic Arthritis, נמק של קצות העצם עקב הפרעה באספקת הדם לאזור (AVN או Avascular necrosis), שברי אי ספיקה של קצות העצם (SIFK – Spontaneous insufficiency Fracture of the Knee), ומחלות אוטו אימוניות כגון דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) או זאבת (SLE). כל הבעיות שצוינו לעיל גורמות לפגיעה בסחוס המפרקי ולהפרת האיזון העדין והמורכב שבין כל מרכיבי המפרק – הסחוס, המעטפת, הנוזל הסינוביאלי והשרירים הסובבים ולהביא לכדי שחיקה מתקדמת של הסחוס המפרקי.
אוסטיאו-ארטריטיס פוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, בעיקר אצל המבוגרים שביננו ומעט יותר בנשים. כתוצאה מאותה שחיקה יגרמו למטופלים בשלבים הראשונים כאבים בעיקר בפעילות, אך בהדרגה כאבים אלו יהפכו לקבועים, יחמירו במאמצים, במעבר מישיבה לעמידה, בירידת מדרגות יותר מאשר בעליית מדרגות, ובשלבים המתקדמים יהיו גם כאבים במנוחה ובשעות הלילה. כאבים אלו יהיו מלווים בהגבלת תנועות שתלך ותחמיר עם הזמן, לקושי בתפקוד היום יומי וביצוע פעילויות שהיו מובנות מאיליהן.
האבחנה של אוסטיאו-רטריטסיס מתבססת בעיקר על אבחנה קלינית דהיינו סיפור מקרה מתאים (כאבים, הגבלת תנועות, הגבלה תפקודית), בדיקה גופנית בה אנו עשויים למצוא נפיחות, עיוות של הגפה, הגבלה של טווחי התנועות וכאב בזמן הנעת המפרק וצילומי רנטגן בהם נזהה את הממצאים האופייניים לאוסטיאו-ארטריטיס. במקרים בהם האבחנה אינה ברורה לחלוטין ניתן להשתמש באמצעי דימות מתקדמים יותר כגון CT ו MRI אך בדיקות אלו לרוב אינן נחוצות לצורך קבלת ההחלטות הטיפוליות.
הטיפול באוסטיאו-ארטריטיס מטרתו בראש ובראשונה להקל על הכאבים וכך לשפר את טווחי התנועות ואת התפקוד היום יומי של המטופלים. הטיפולים מתחלקים לטיפול שמרניים או טיפולים לא ניתוחיים, ולטיפולים ניתוחיים.
בשלבים הראשונים של המחלה ניתן לנסות:
- שינוי אורכות החיים – מפחית את העומסים והמאמצים ומתאים את הפעילות הגופנית למידת הכאב.
- ירידה במשקל – הוכחה במספר מחקרים כמשפרת משמעותית את הכאבים והתפקוד.
- שימוש באביזרי הליכה כגון מקל, קביים או הליכון.
- פיזיותרפיה לצורך חיזוק השרירים, שיפור היציבות של המפרק, ושימור טווחי התנועות.
- תוספי מזון כגון כונדרואיטין וגלוקוזאמין לעתים יכולים להקל במעט את הכאבים, אך הם אינם משפרים את מצב הסחוסים והדעות בספרות המקצועית לגבי יעילות טיפולים אלו חלוקות מאד.
- תרופות משככות כאבים ונוגדי דלקת – עשויים לעזור באופן זמני, לא רצוי ליטול תרופות נוגדות דלקת לאורך זמן עקב תופעות הלוואי הרבות הטמונות בהן.
- הזרקות תוך פרקיות – PRP, חומצה היאלורונית וחומרים נוספים הקיימים בשוק עשויים לשפר את המצב באופן זמני וחלקי ולעתים לדחות את הצורך בניתוח, אך לרוב הן לא מונעות את הצורך בניתוח.
- ניתוחים ארתרוסקופיים הוכחו כלא יעילים בטיפול באוסטיאוארטריטיס.
בשלבים המתקדמים יותר של המחלה, כאשר הטיפולים ה"שמרניים" לא הועילו או כאשר הכאב והמגבלה התפקודית הם קשים, ומשפיעים באופן משמעותי על איכות החיים ניתן לבצע:
- החלפה חלקית של מפרק הברך.
- החלפה מלאה של מפרק הברך.