מבנה מפרק הירך

מפרק הירך הוא מפרק כדורי, המחבר את אגן הירכיים אל הגפיים התחתונות ועל כן הוא בעל חשיבות רבה בכל הפעילויות היום יומיות. דרך מפרק הירך מועברים עומסים מהחלק העליון של הגוף לרגליים, לעיתים עומסים אלו עשויים להגיע ל פי 7 ממשקל הגוף (בזמן ריצה, קפיצה ובעליה וירידה במדרגות).

מפרק הירך מורכב מחלק אגני בעל מבנה מכתשי הנקרא מרחשת (אצטבולום בלעז), ובצידו השני מראש עצם הירך, מבנה כדורי, הנמצא בקצה העליון של העצם. ראש עצם הירך והמעטפת הפנימית של המרחשת מצופים בשכבה של רקמה מיוחדת המורכבת בעיקר ממים וקולגן אשר מכונה הסחוס המפרקי (Articular Cartilage). סביב המרחשת וראש הירך קיימת מעטפת העשויה רקמת החיבור (קפסולה), מעטפת זו אוטמת את המפרק והמכילה בתוכה את הנוזל המפרקי (הנוזל הסינוביאלי) אשר מזין את סחוס ומקטין את החיכוך בין חלקי המפרק השונים.

מבנה זה של כדור ומכתש, עם התכונות החלקות והגמישות של הסחוס המפרקי ובתוספת של הנוזל הסינוביאלי מאפשר תנועה חלקה של המפרק, בטווחים רחבים מאד עם יציבות טובה מאד של המפרק התקין.

אך כל זה לא יכול לעבוד ללא השרירים העוטפים את אזור מפרק הירך ומחברים בין עצם הירך לאגן. סביב המפרק קיימות מספר קבוצות של שרירים אשר תפקידם להפעיל את מפרק הירך ולהעניק לו את מגוון התנועות הנדרשות לצורך תפקודו התקין. תנועות אלו מורכבות מכיפוף המפרק ויישורו, הידוק ופיסוק של עצם הירך ותנועות סיבוביות – סיבוב פנימי וסיבוב חיצוני (תנועות רוטציה). שילוב של תנועות אלו מעניק למפרק הירך את טווח התנועות הרחב לו אנו מורגלים.

במצבי חולי שונים, כשיש פגיעה וכאב במפרק הירך, טווח התנועות עשוי להיפגע כמו גם המעטפת ותפקוד השרירים הסובבים אותו. לכן פיזיותרפיה וחיזוק של השרירים עשויים לתמוך ולשפר את הכאב במקרים קלים של שחיקת מפרק, ובזמן השיקום לאחר ניתוח להחלפת המפרק.